החלטה בתיק רע"א 378/14

           בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) מיום 15.12.2013 ומיום 6.1.2014 בת"א 1226/04 בגדרן נדחתה בקשת התובעים לתיקון כתב תביעה ולכך שלא ייעשה שימוש בחוות דעת רפואיות מסוימות.

1.        כעולה מהחלטת בית משפט קמא, המבקשים הגישו נגד המשיבה ונגד שירותי בריאות כללית (להלן: קופה"ח) תביעת פיצויים בה נטען להתרשלות המשיבות בטיפול במבקשת 2 במהלך הריונה (להלן: האם) ובעת לידתו של המבקש 1 (להלן: המבקש), אשר בגינה נולד המבקש כשהוא סובל מפיגור שכלי. המבקשים צרפו לכתב התביעה את חוות דעתו של פרופ' נרי בתחום המיילדות והגניקולוגיה וחוות דעת בתחום הנוירולוגי. בחוות דעתו של פרופ' נרי נאמר, כי בטיפול שקבלה האם במהלך ההיריון והלידה התגלו מספר בעיות ש"יכלו לתרום בסבירות גבוהה לפגיעה במוח הילוד".

2.        בחוות הדעת של המומחים מטעם הנתבעות נשללה הטענה שמצבו של המבקש נגרם בשל היעדר טיפול נאות במהלך הריונה של אמו או במהלך לידתו: המומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה מטעם קופה"ח, פרופ' פייגין, גרס, כי אין בסיס לאמור בחוות דעתו של פרופ' נרי ביחס לטיפול שקבלה האם. המומחה מטעם המשיבה בתחום המיילדות והגניקולוגיה, פרופ' הרמן, סבר אף הוא כי האם זכתה לטיפול הולם הן במהלך הריונה, הן במהלך הלידה. המומחה בתחום הנוירולוגיה מטעם הנתבעות, ד"ר וייץ ז"ל, קבע בחוות דעתו כי מצבו של המבקש נובע מתסמונת גנטית שטרם הוגדרה. כך גם המומחה מטעם הנתבעות בתחום הגנטי, פרופ' פרידמן, קבע בחוות דעתו כי המבקש סובל מתסמונת גנטית שפיגור שכלי הוא אחד ממאפייניה.

3.        בחוות דעת משלימה קבע פרופ' נרי כי גורמים סביבתיים של האם והעובר, ולא גורמים גנטיים, אחראים למצבו של המבקש. 

4.        ביום 29.7.2013, לאחר שהסתיימה חקירת המומחים מטעמם, הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב תביעה באופן שלכתב התביעה המקורי תצורף חוות דעת בתחום הגנטי וחוות דעת נוספת בתחום המיילדות והגניקולוגיה. בבקשה נטען, כי במהלך חקירתו הנגדית של פרופ' נרי הוגשו על-ידי הנתבעות רשומות רפואיות המלמדות כי בעת הכנת חוות הדעת לא עמד בפני פרופ' נרי מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי. כן התבקשה מחיקת התביעה נגד קופה"ח והוצאת חוות הדעת שהוגשו מטעמה מן התיק.

5.        בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעה נדחתה ביום 15.12.2013. בהחלטתו עמד בית משפט קמא על כך שחרף הגישה הליברלית הנקוטה ביחס לבקשות לתיקון כתב תביעה, בענייננו אין מקום להיעתר לבקשה נוכח מועד הגשתה - לאחר שחקירת המומחים מטעם המבקשים הסתיימה ולאחר שהתחוור להם כי "נשמט הבסיס תחת תביעתם וכי בחוות דעת המומחה מטעמם [פרופ' נרי - צ.ז.] נפלו פגמים מהותיים". עוד נאמר, כי המבקשים מבקשים לעורר מחלוקות חדשות שכלל לא הועלו על-ידם בעבר ובכך אין הם מבקשים לערוך "מקצה שיפורים" בתביעתם אלא להחליף "הקיים מכל וכל". בית משפט קמא עמד גם על כך שלבקשה לא צורפו תחילה חוות הדעת שצירופן התבקש, ורק בעקבות תשובת הנתבעות הוגשה חוות דעתו של ד"ר מאור בתחום המיילדות והגניקולוגיה, אך לא צורפה חוות דעת בתחום הגנטי. בית משפט קמא דחה גם את הבקשה למחיקת התביעה נגד קופה"ח והוצאת חוות הדעת שנטען כי הוגשו מטעמה מן התיק.

           בעקבות הסכמה בין המבקשים לבין קופה"ח, דחה בית משפט קמא, ביום 6.1.2014 את התביעה נגד קופה"ח, אך התיר למשיבה להגיש כראיה מטעמה את חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על-ידי קופה"ח. עוד הבהיר בית המשפט כי ככל שהמבקשים מבקשים להגיש חוות דעת בתחום הגנטי עליהם להגיש בקשה מתאימה בצירוף חוות הדעת האמורה.

6.        הבקשה דנא מכוונת כלפי החלטת בית משפט קמא מיום 15.12.2013 וכלפי ההחלטה מיום 6.1.2014, ככל שהיא מתירה למשיבה לעשות שימוש בחוות הדעת שהוגשו על-ידי קופה"ח. המבקשים מצביעים על מספר פגמים שנפלו, לשיטתם, בהחלטה לדחות את בקשתם לתיקון כתב התביעה. בין היתר נטען, כי הצורך בתיקון כתב התביעה נובע מפגם שנפל בהתנהלות המשיבה ועל כן במקרה דנא היה מקום להיעתר לבקשה חרף הפגיעה האפשרית בזכויותיה. עוד נאמר, כי היה מקום להעדיף את הערך של בירור האמת על-פני שיקולים הנוגעים ליעילות ניהול הדיון, בפרט כאשר המבקשים תרמו לחסכון בזמן שיפוטי בהסכימם לדחיית התביעה נגד קופה"ח. באשר לחוות הדעת שהוגשו מטעם קופה"ח, ממקדים המבקשים את טענתם בכך שחוות דעתו של פרופ' פייגין "אינה רלבנטית עוד למחלוקת שבין הצדדים".

7.        לטענת המשיבה, בהחלטותיו של בית משפט קמא לא נפל פגם המצדיק התערבות. בין היתר נטען, כי הרשומות הרפואיות עמדו בפני פרופ' נרי עובר לחקירתו הנגדית והדברים אף עולים מפרוטוקול הדיון. עוד נטען, כי הבקשה לוקה בשיהוי "בלתי סביר" נוכח פרק הזמן שחלף ממועד חקירתו של פרופ' נרי ועד להגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה. המשיבה מדגישה, כי קבלת הבקשה תביא להימשכות ההליך אשר ראשיתו בשנת 2004. לטענת המשיבה גם לא נפל פגם בהחלטה להתיר לה להסתמך על חוות דעת שהוגשו מטעם קופה"ח.

           ביום 19.2.2014 הגישו המבקשים לבית משפט זה הודעה על כך שהגישו לבית משפט קמא בקשה להגשת חוות דעת בתחום הגנטי.

דיון והכרעה

8.        לאחר העיון בבקשה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בהחלטתו עמד בית משפט קמא על השיקולים המרכזיים להכרעה בבקשה לתיקון כתבי טענות ומצא כי יישומם בנסיבות המקרה שלפנינו אינן מצדיקות את קבלת הבקשה. אינני סבור, כי בהחלטה זו נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשלב זה של ההליך.

9.        כאמור, המבקשים טוענים כי בעניינם יש להעדיף את שיקולי 'חקר האמת והצדק' על פני זכויותיה הדיוניות של המשיבה, בין היתר, מאחר שהגשת הבקשה בשלב זה היא במידה רבה תוצר של מחדליה. דא עקא, שמעיון בתשובת המשיבה לבקשה, על נספחיה, עולה, כי חרף אמירותיהם הנחרצות של המבקשים, נראה כי שאלת מועד גילוי הרשומות הרפואיות בעניינה של האם מורכבת יותר מהאופן שבו מוצגים הדברים בבקשה, ולכאורה, וכפי שעולה מעיון בפרוטוקול חקירתו הנגדית, המסמכים הרלבנטיים עמדו לנגד עיני פרופ' נרי בעת שהוגשו חוות הדעת עליהן הוא חתום. על כן אין בטענות המבקשים בעניין זה כדי להטות את הכף באופן ברור לעבר קבלת הבקשה. זאת ועוד, גם אם בהתנהלות המשיבה אכן נפל הפגם לו טוענים המבקשים, ואיני קובע כי זה מצב הדברים, נראה כי בית משפט קמא רשאי היה להביא במניין שיקוליו גם את השיהוי שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה (הבקשה הוגשה ביום 29.7.2013, כשנה וחצי (!) לאחר חקירתו הנגדית של פרופ' נרי), בפרט בהתחשב בכך שקבלת הבקשה עשויה היתה להביא להתארכות בירור התביעה שהוגשה כבר בשנת 2004 (!). בהחלטתי ברע"א 79/13 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (3.2.2013), אשר הוזכרה בתשובת המשיבה, נזדמן לי לציין שבבואם להכריע בבקשה לתיקון כתב תביעה על בתי המשפט להביא בחשבון גם את משך הזמן שבו התביעה תלויה ועומדת בפני הערכאה הדיונית ואת מחויבות בתי המשפט לסיים הליכים בתוך זמן סביר, שכן לשיקול זה יש השלכה ישירה על האינטרס הציבורי בהקצאה יעילה של הזמן השיפוטי. בענייננו, בית משפט קמא מצא שהאיזון שבין שיקולים אלה לבין השיקולים הנוספים שעליהם הצביעו המבקשים מוביל לדחיית הבקשה. מעבר לכך שמדובר בהחלטה דיונית בעניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, נראה שלא מדובר במקרה המצדיק סטייה מן הכלל לפיו: "זמנו של הערעור על מכלול ההחלטות הניתנות במהלך הדיון, הוא לאחר סיום בירור התובענה ומתן פסק הדין. ככל שיהיה בכך צורך, תעמוד למבקשים האפשרות לערער על פסק הדין כולו, ובמסגרת הערעור בזכות יוכלו לכלול את טענותיהם בעניין תיקון כתב התביעה" (רע"א 5873/13 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (13.11.2013)).

10.      המבקשים מלינים גם על כך שבית המשפט לא הורה על הוצאתה מהתיק של חוות דעת פרופ' פייגין, המומחה מטעם קופה"ח, וזאת על אף שלטענת המבקשים "היא אינה רלבנטית עוד למחלוקת שבין הצדדים". טענות המבקשים בעניין זה מופנות אף הן כלפי החלטה שהיא דיונית ביסודה, וככזו מצויה היא במתחם שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית. וכאמור לעיל, בית משפט זה יימנע מלהתערב בהחלטות מעין אלה אלא בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות בענייננו.

11.      לבסוף, אינני רואה להידרש לטענות המבקשים באשר לבקשתם לצירוף חוות דעת בתחום הגנטי. מן הבקשה ומן ההודעה מיום 19.2.2014, לא עולה כי ניתנה החלטה בבקשה, אשר ממילא הוגשה לאחר הגשת הבקשה דנא. משכך המדובר בבקשה מוקדמת שאין מקום להידרש אליה בגדרה של החלטה זו.

12.      סוף דבר. הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 1500 ש"ח.

           ניתנה היום, ‏ד' באייר התשע"ד (‏4.5.2014).